אינטימיות – למקומות רחוקים מגיעים לאט לאט

הפעם מבקשת לשתף אתכם מעט על תהליכי העבודה שלי בקליניקה. זוגות רבים המגיעים לתהליכים בקליניקה מגיעים לטיפול במטרה לשפר את חיי המין שלהם. הם מבקשים להעלות את התשוקה, את החשק, את התקשורת האינטימית שיש בניהם. ככל שהדיון עימם נכנס לעומק כך מתבהרת פעמים רבות התמונה של חסך שהתפתח לאורך שנים. התקשורת האינטימית שהייתה שם בתחילת הדרך הזוגית, שהייתה בוערת, מרגשת ואולי גם קצת מובנת מאליה, איבדה את דרכה לאורך השנים. סיבות רבות יש לאבדן הדרך של אותה תקשורת אינטימית, אך תחילה נזכור איך הכל התחיל. כאשר זוג מתחיל את דרכו האינטימית יש לא מעט מרכיבים שפעמים רבות נראים די ברורים שיהיו שם כמו תשוקה, פלירטוטים לאורך היום, משחק מקדים (לא תמיד פיסי) והתעסקות רבה בכל הקשור למה שאני מבקשת לקרוא תקשורת אינטימית. הרבה מסיחים אינם קיימים בשלב הזה בחיי בני הזוג כמו, קריירה, ילדים ועוד אירועי חיים. באופן טבעי מסיחים אלה מצטברים לאורך השנים; הקריירה ניבנית, הילדים באים ועימם גם אירועי החיים הטובים והפחות טובים, כולם באים. גילאי 40 ומעלה מביאים עימם באופן התפתחותי טבעי גם תהליכי ספרציה, הילדים כבר גדולים יותר, עצמאיים יותר, אנחנו פנויים יותר לקריירה והגשמת חלומות, פעמים רבות מחליפים עבודה או עוברים בית. בקיצור, הרבה מאוד מסיחים… המשמעות של אותם מסיחים נופלת לקטגוריה של "חוק שימור האנרגיה". אין לנו אנרגיה עודפת וזה אומר שהאנרגיה שבעבר הלכה לפלירטוט מרגש עם בן או בת הזוג, הולכת הפעם אל יום ההורים של הילד. האנרגיה שהושקעה למקלחת ובחירת בגדים מתאימים למפגש עם בן או בת הזוג עוברת היום אל ישיבה שהתארכה בעבודה. אני מאמינה שאתם מתחילים להבין למה כוונתי. זה לא שאנחנו לא אוהבים או לא רוצים, אלא אנחנו מוגבלים באנרגיה. זה טבעי וברור. אך יחד עם זאת, הזמן עושה את שלו. השנים עוברות והמודעות פעמים רבות אינה מספיק בולטת בכדי לאפשר לנו להבין שבעצם הזוגיות שלנו נפגעת. התקשורת האינטימית שלנו מונחת רק לכמה דקות במגרה ולמען האמת נשכחת שם פעמים רבות לאורך תקופה ארוכה, לפעמים אפילו לשנים רבות. אותה תקשורת אינטימית שהונחה לכמה דקות במגרה שוכבת שם כמו עציץ שלא השקו אותו זמן רב והתקשורת בין בני הזוג הופכת להיות דלה, רציונאלית בעיקר (מה צריך ומה לא צריך) ועניינית והחלקים הרומנטיים, לרבות תקשורת מינית נעלמים כמעט לחלוטין. הצעד הבא הוא התסכול, שעולה לפחות אצל אחד מבני הזוג סביב אותם חסכים אינטימיים. תסכול שמביא פעמים רבות לבגידות, פרידה ואף גירושין. הזוגות שמגיעים אלי לקליניקה נמצאים פעמים רבות בשלב התסכול הזה ומבקשים להציל את המצב. אני חייבת לציין שחלק מהם בעלי נטייה תמימה לחשוב שהטיפול יסתיים במספר מפגשים של "ריענון החומר", אך זו טעות לחשוב כך. כל זוג מביא עימו מורכבות אישית משלו כמו מעין טביעת אצבע. המורכבות בנויה מההיסטוריה של כל אחד מבני הזוג, תהליכים שכל אחד מהם עבר, היסטוריית האירועים המשותפים שלהם ועוד. כל זוג גם מעבד באופן שונה את התכנים האלה ואינטימיות נבנית על בסיס עיבוד אותם תכנים ובניית תקשורת חדשה, מיטיבה ורגישה ביו השניים.

לאחר עיבוד התכנים ופיתוח ציפיות של שני בני הזוג, ניתן להיכנס לסדרת תרגילי עבודה שפותחו לאורך שנים של מחקר. למשל, החוקרים מאסטרס וג'ונסון, פורצי דרך בתחום הטיפול המיני, פיתחו בשנות ה-60 תרגיל שבונה אינטימיות (Sensate focus). בני הזוג מקבלים הדרכה על התרגיל שמשתנה באופן הדרגתי. התרגיל נעשה בבית באופן אינטימי בין בני הזוג והם מביאים דיווח שלו ודנים בתהליך במפגשים. בעזרת תרגיל זה ועוד אחרים, אני עובדת בקליניקה כחלק מתהליך בניית תקשורת אינטימית בין בני הזוג. אבקש לציין כי מאסטרס וג'ונסון היו הראשונים שהפרידו בין אינטימיות ויחסי מין וטענו כי כאשר יש אינטימיות בריאה היא עשויה להביא גם ליחסי מין בריאים. הטיפול הזוגי/מיני מביא עימו בדיוק את התהליך של בניית אותה אינטימיות בכלים מעולם הטיפול הדינמי, תוך עיבוד התכנים של שני בני הזוג, ומשם גם כניסה לעבודה קוגניטיבית התנהגותית אשר מחברת יותר ל"תכלס", כאשר שני בני הזוג בשלים לכך. אני רואה את התוצאות ומתרגשת עבור אותם זוגות מאושרים שיוצאים מצידו השני של התהליך מודעים ואחרי שלמדו לתעל את אותה אנרגיה למקומות בהם יש גם מקום לילדים, גם מקום לקריירה וגם מקום לזוגיות, לאינטימיות וכמובן, גם ליחסי המין.

בריאות, אהבה ורק טוב לכולכם

שלכם

טלי,